מה קורה כשאנחנו רואים את עצמנו בעיניים של מישהו אחר?

תרגול פשוט – השפעה עמוקה: על שינוי פרספקטיבה ויצירת משאבים פנימיים

ש מצבים שבהם כל ניסיון לפתור בעיה מרגיש חסר תועלת. אנחנו חושבים, מנתחים, מדברים – והתחושה נותרת זהה. אבל מה אם נוכל פשוט... להחליף עיניים?

אחד הכלים המרכזיים שאילי אדטו מציע בתהליך ההיפנוקונסטלציה הוא תרגול של דמיון מודרך, שבו אנו פוגשים דמות משאבית – מורה, סופר-גיבור, דמות היסטורית או אפילו סבתא שהייתה לנו השראה – ואז נכנסים לנעליים שלה. אנחנו מדמיינים שאנחנו רואים את עצמנו מולה – ואז, לאט לאט, דרכה.

מתוך זווית הראייה הזו, שאלות מקבלות תשובות, תקיעויות מתרככות, והיכולת שלנו לפעול משתנה. זו לא קסם – זה תרגול של דמיון ועבודה מערכתית שמעוררת משאבים ישנים לחיים חדשים.

רוצים להתנסות?בפוסטים הבאים נשתף תרגול קצר שתוכלו לנסות לבד.ואם זה מדבר אליכם – אולי הגיע הזמן ללמוד איך להנחות את זה בעצמכם.